רשב"ם על בבא בתרא קכ״ו א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רשב"ם על בבא בתרא קכ״ו ע״א:ט׳ רשב"ם על בבא בתרא קכ״ו ע״ב:א׳ »

10 וְהָא דְּרַב פַּפֵּי וְרַב פָּפָּא – לָאו בְּפֵירוּשׁ אִיתְּמַר, אֶלָּא מִכְּלָלָא אִיתְּמַר – דְּהָהוּא בְּכוֹר דַּאֲזַל זַבֵּין נִכְסֵי דִּידֵיהּ וּדְפָשׁוּט. אֲזוּל יַתְמֵי בְּנֵי פָּשׁוּט לְמֵיכַל תַּמְרֵי מֵהָנְהוּ לָקוֹחוֹת, מְחוֹנְהוּ. אָמְרִי לְהוּ קְרוֹבִים: לָא מִיסָּתְיָיא דִּזְבַנְתִּינְהוּ לְנִכְסַיְיהוּ, אֶלָּא מִימְחֵא נָמֵי מָחִיתוּ לְהוּ? אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לְהוּ: לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם.

פירוש רשב"ם על בבא בתרא קכ״ו א:י׳

10 בנכסי דידיה ודפשוט - יש מפרשין בחלק בכורתו ובחלק פשיטותו ואין זה לשון גמרא ועל כרחי זקוק אני לפרש שמכר כל הנכסים שני חלקים שלו וחלק פשוט אחיו מקמי דניפלוג בהדיה מכר כל השדה שלא ברשות אחיו ולצורך אחיו לתת לו מעות של חלקו:

11 למיכל תמרי - מאותו שדה בשביל חלק אבוהון:

12 מחונהו - הכום:

13 אמרו להו - ללקוחות קרובייהו דיתמי:

14 דזבנתינהו לנכסייהו - שלא מדעתם ושלא מדעת אבוהון דהא ודאי חלק פשוט אחיו לא היה יכול למכור:

15 לא עשה - הבכור ולא כלום במכירה זו:

« רשב"ם על בבא בתרא קכ״ו ע״א:ט׳ רשב"ם על בבא בתרא קכ״ו ע״ב:א׳ »